ג'ורג' מרטין: ראיון מזיכרון

ג'ורג' ר"ר מרטין לא מרוצה מהחולצה שלי. הוא מתבונן בה ואומר "זאת חולצת דוקטור הו. אני כבר לא מחבב אותך. אתה יודע שאנחנו מתחרים נגדם בהוגו, נכון?"

M001

למקרה שאתם לא קוראים את הבלוג שלו, או ראיונות איתו, ולמקרה שהחמצתם את העובדה שהוא כותב תסריט בכל אחת מהעונות של "משחקי הכס", סדרת הטלוויזיה המבוססת על "שיר של אש ושל קרח", הפנטסיה האפית שכתב, ג'ורג' מרטין בהחלט רואה את עצמו כחלק מהסדרה של HBO, הסדרה שהפכה אותו מכוכב על בעולם הפנטסיה (מעמד אליו הגיע בזכות שאוש"ק) לכוכב על, נקודה.

מרטין נמצא בשלב הגבוה ביותר של הפירמידה. מי שהתחיל את דרכו ככותב מוערך מאד של סיפורים קצרים, נובלות וספרים קצרים, ואז עבר קריירה מתסכלת בהוליווד, עומד כיום בראש של אימפריה. שואל אותו איך הוא מתמודד עם התהילה.

"תשעים אחוז מזה, מצוין. יכולתי לשפץ קולנוע בסנטה פה, ואני עורך בו הקרנות של סרטים קלאסיים" (טרנד מעניין של השנים האחרונות, לו שותפים גם קוונטין טרנטינו ומייקל מור), "והכסף בהחלט נחמד. אבל קשה לי יותר בכנסים. אני לא יכול ללכת במסדרון בלי שיעצרו אותי כל הזמן. אני הולך לכנסים האלה כבר עשרות שנים, וכיום אני זקוק לאנשים שלי שיעזרו לי לנווט בקהל".

מרטין לא מגזים. הוא מגיע לוורלדקון עם צוות של שתי אסיסטנטיות ואסיסטנט (שהוא בעלה של אחת האסיסטנטיות), צוות שמנוהל – כמו כל קהילת המעריצים הגדולה שלו – על ידי רעייתו, פאריס.

(תמונות: רני גרף)

(תמונות: רני גרף)

אני שואל אותו על סדרת הטלוויזיה. עיבודים טובים הם כל כך נדירים, כיום. איך זכית לעיבוד כזה, פרט לכך שדן ודיוויד (ד"ב וייס ודיוויד בניוף, יוצרי הסדרה) הם מעולים?

"קודם כל, דן ודיוויד הם מעולים. אבל אני חושב שהגעתי לזה בעיקר בגלל שידעתי לומר לא. קיבלתי הרבה הצעות במשך השנים, כולל הצעות לסרט, מה שידעתי שלא יעבוד, ואני חושב שהנסיון שלי בהוליווד עזר. אבל הסוד הוא לומר 'לא'. אני רואה הרבה יוצרים שמסכימים למכור את היצירות שלהם, כי הם צריכים את הכסף, או כי הם רוצים שיהיה עיבוד, ואז מתלוננים על התוצאה. יכולתם לומר לא".

המיתולוגיה סביב סדרת הטלוויזיה אומרת שבפגישה שלו עם וייס ובניוף, בה הם שכנעו אותו לומר "כן", הוא שאל אותם שאלה אחת שהכריעה את הכף. אני מנסה לברר מה היא.

"זאת היתה שאלה", הוא צוחק. "והם ענו עליה נכון".

אני מנסה לברר האם, בחלוף שלוש עונות, אפשר כבר לחשוף מה היא היתה, השאלה ההיא.

"לא", הוא צוחק. "ממש לא".

אני שואל אותו על ביקור בישראל. הוא רוצה לבוא, אבל הוא מפחד קצת מ"המצב". הוא ממש רוצה לראות את האתרים ההיסטוריים, כל עוד הוא בריא מספיק לטייל בהם. הוא דואג בקשר ל-HBO. מסתבר שכאשר עולה האפשרות לנסוע למקומות מסוכנים, צריך לקבל אישור מצוות האבטחה של הרשת. ויכול להיות שצוות יישלח איתו. אם יבוא. אני ממשיך ללחוץ. “אני תפוס לגמרי עד סוף 2016, והתחלנו למלא את 2017”, הוא אומר. אני מציע את 2018. “תשלח לי מייל", הוא אומר. הוא מבהיר גם שהוא יצטרך לדבר על זה עם פאריס.

בחוץ, אחרי השיחה, אני תופס את פאריס ואת ג'ו, האסיסטנטית הבריטית של מרטין (שעל כרטיס הביקור שלה כתוב Euro Minion). ג'ו ממש בעניין של ישראל. היא תהיה כאן בשנה הקרובה, במסגרת פרויקט כלשהו. פאריס ספקנית יותר. “ג'ורג' מאד עסוק, אתה יודע", היא אומרת. “כולם רוצים שהוא יבוא רק אליהם, וישב לכתוב במשך כל שאר הזמן". אני אומר לה שדיברנו על 2018. ג'ו לוחצת. יש מצב. יש מצב.

הערה: ההקלטה של הראיון הזה – והראיון עם קאט ואלנטה – נמחקה לפני שהספקתי לתמלל אותה. כי אני אדיוט, וכי גיבויים מסוימים לא עבדו כפי שהיו אמורים לעבוד. הטקסט הזה הוא תוצר של הזיכרון שלי. זאת לא היתה שיחה ארוכה מאד – מרטין הוא איש מאד עסוק – והיו נושאים שהורדו מהשולחן עוד לפני שהתחלנו (כשפניתי אליו בקשר לראיון, הוא התבונן בי במבט חשדני מעט ואמר "אתה לא הולך לשאול אותי מתי הספר הבא יוצא, נכון?" והוא גם לא היה מעוניין לדבר על התוכן של הספר הבא).

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ג'ורג' מרטין: ראיון מזיכרון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s